גוני

 גוני הרניק ז"ל

מפקד שהוא מורה לחיים  וחבר.

גוני הגיע  אחרי קורס קצינים להיות מפקד המחלקה  שלי מחלקה 3 פלוגה ג  שאני חובש מחלקתי  בה מחלקה של רובאים    חפשי"ם(חילים פשוטים)שברובה רובאים   וותיקים היה נוהג שמי שרובאי מעל וותק של  שנתיים וחצי הוא מלך! ופטור מכול משימות של  שמירות ותורנות מטבח והצעירים  משרתים אותם  (מנקים להם את הנשק ומפנקים בקפה ומצופים)

 .

היה נהוג שמרבית הקצינים בגדודים היו משתדלים להתחבב על הוותיקים  כי הם השליטים  גוני  שסיים מסלול בסירת  גולני והגיע אחרי קורס קצינים לגדוד היה  קצין מזן אחר  גוני הצטרף אילנו  באימון קיץ בירוחם הלוהטת.

גוני  ירושלמי מרחביה בחור צנום ולא נראה חזק   במיוחד דרש מהמחלקה שלנו השכמה מוקדמת בחמש בבוקר  לפני כל הפלוגה לרוץ למטווחים מרחק של 5 ק"מ לירות מקבץ של 3 כדורים אחרי ריצה ולחזור למאהל בריצה בשעה שכל הפלוגה עדיין ישנה.

במשך האימון בירוחם הינו מבצעים כל היום בחום של ירוחם תרגילים  לכיבוש פיתה סורית  במולעת הסורית ברמת הגולן  שנכבשה ע"י ישראל בה נערך מלחמת התשה עם הסורים אחרי מלחמת יום כיפורה  במשך כל היום הינו מתרגלים כיבוש קו המוצבים הסורי  ובחצות בקור של הנגב עורכים תרגיל מסכם לפני מפקדים בכירים .

קו ההגנה הסורי ברמת הגולן

כשהיינו מסיימים את התרגיל הרטוב בקור הלילי של הנגב הינו  כל הפלוגה עולים על טיולית  בנסיעה חזרה למאהל .

כ 5 ק"מ לפני המאהל  כשכולם מנמנמים בטיולית  ומתים מקור ועייפות היה גוני עוצר את הטיולית ופוקד על מחלקה    3לרדת  מהטיולים ולסיים את המקטע האחרון כ 3 ק"מ

 בריצה עם חגור ונשק למאהל  כשכול הפלוגה ממשיכה בנסיעה בטיולית

לכולם זה היה קשה אחרי ערב של אימונים כשכל הפלוגה רדומה  אני עד היום כשקשה לי ומרגיש שזהו אני יודע  לא מסוגל יותר אני יודע שאפשר עוד וללא להיכנע לחולשת הגוף  להפעיל כאן את כל כוחות הנשמה אני ברגעים אלה נזכר בגוני ואפילו מריח את הזיעה שלו כי תמיד השתדלתי לרוץ צמוד אליו.

אהבתי ושנאתי את גוני במקביל באותו אימון .

יום אחד יצאנו לאימון חוליה   בסיום האימון  גוני החליט שאנו חוזרים למאהל  אחד על אחד  כלומר סחיבת פצוע  כאן הוותיקים סירבו להשפלה ואני שהיתי כל הטירניות מתורגל באחד על אחד  הצטרפתי למרד  והחלטנו שאנחנו לא זזים נשארנו בשטח עד הערב  בערב נודע לרמטכ"ל אז רפאל איתן על המרד  ורפול הגיע לשטח לדבר איתנו  חזרנו למאהל .

גוני קודם להיות  הקמב"ץ של הגדוד.

בהמשך פיקד על סיירת גולני  והוצע לגוני להיות מפקד החטיבה גוני סירב השתחרר מהצבא  והלך ללמוד חקלאות במלחמת לבנון  חזר  לסירת גולני  השתתף בקרב על מבצר הבופר(מבצר צלבני ) ונפל בקרב  בהמשך קבל צל"ש על גילוי הגבורה בקרב

מוצב הבופור דרום לבנון

אני הייתי אז במילואים ושמעתי את הדי הקרב ממרג עיון  כששמעתי שגוני נפל קבלתי את הבשורה ברגשות מעורבים לקח לי שנים  להבין מה הוא תרם לאישיות שלי   ולפתח אליו רגש עז של אהבה

גוני רצה להפוך את המחלקה  שלו מחלקה 3 למחלקת לוחמים מובחרת.

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים בגן עדן , אמן.

על סיירת גולני הוטל לכבוש את הבופור, וגוני ביקש לפקד על הקרב, שלקראתו הכין והכשיר את חייליו תקופה ארוכה כל כך. הוא הצטרף לכוח הסמח"ט, וכששמע על פציעת מפקד הסיירת החדש, לקח נגמ"ש ודהר דרך כפר מחבלים שלא טוהר כדי לחבור לסיירת בדרך התהפך הנגמ"ש, וגוני רץ ברגל דרך הכפר שעדין לא טוהר ממחבלים עד שפגש בלוחמים. אחרי ארגון מחודש, הוא הוביל את הסיירת לקרב. במשך שעות נלחמו הוא ופקודיו במוצבים ובתעלות, עד שנכבש המבצר. גוני נפל במהלך טיהור התעלה האחרונה במוצב הבופור. על חלקו בקרב הוא קיבל צל"ש.

הקרב על הבופור: לא יורדים מההר עד שהדגל שלנו למעלה

בגין   ושרון בבופור

רעיה הרניק א א של גוני כתבה: “גוני לא נהרג כי שנא ערבים, והוא לא נהרג כי רצה להיות גיבור. הוא נהרג בגלל האהבה לארץ היפה הזאת שבה טייל כילד וכנער, ולצבא שהוא חשב שהוא הטוב מכולם ולסיירת ולחייליה שהאמין בהם.” 

תהיי נשמתו צרוןרה בצרור החיים בגן עדן אמן!!