פשיטת רגל

פשיטת רגל 



סגרתי את המפעל  ליצור ושיווק בגדי עבודה . 





באותה תקופה אריאל שרון שהיה שר התעשיה ורצה לקדם את ההתיישבות בשומרון 



 אפשר לנו לזכות במכרזים ממשלתיים של משרד הבריאות, שרות בתי  הסוהר ומשטרת ישראלהיו אלה שנות אינפלציה מטורפת  שעמד ב שנות ה 90 על 30%  שנתי ואני לא ידעתי להתנהל  בתנאי אינפלציהכשתנאי התשלום במכרזים ממשלתיים עמד על  שותף +90 יוםעד שקיבלתי את התשלום על העבודה   הכסף היה חסר ערך  .



הגעתי למצב שלא היה לי כסף נזיל לשלם לעובדים  ולספקים  בעיקר לבדים. סגרתי את עסק עם חובות לבנקים של קרוב ל 6 מיליון שקל  בערך של תחילת שנות ה90.

נפתחו לי תיקי הוצאה לפועל  ועיקולי בבנקים  והייתי בלחץ נוראי  באותה תקופה עבדתי במודן וגם למודן הגיע עיקול שכר.

היה לי מזל והשגחה  עליונה שהיתי המומחה היחידי במפעל למחשבים ובלעדי מערכת המחשוב שהייתה בתחילת דרכה בישראל  הם היו מאוד זקוקים לי ומודן מצאו פתרון לשלם לי בשחור ובמזומן . כך שיכולתי למרות הבעיות להמשיך לפרנס את המשפחה חשוב מאוד ידע זה כוח !!

בנוסף  נשלחו לי צבי מעצר  כל פעם שהמשטרה נכנסה לישוב היה ברור שבאים לעצור אותי ואני הייתי מסתתר  בין הסלעים מתחת לבית מהוצאה לפועל וכל חודש הייתי נעצר ונשלח  לתא מעצר .


מרבית העצירים היו ערבי ישראל ואני היהודי היחידי בתא  בכדי לשרוד הייתי מציג את עצמי כמחמוד בדרנה מהכפר גת .  ולפחות לא סבלתי מהתנכלות הערבים אלי כיהודי יחדי  ההשגחה שמרה עלי גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי  .

גם כשהייתי במעצר במודן לא ויתרו עלי  והיו מוכנים לשחרר אותי ממעצר בערבות כספית. העיקר שאני אהיה בעבודה .והיצור ימשיך...

 

מבית המשפט רצו שאגיע איתם להסדר וזמנו אותי לחקירת יכולת לפני שופט.



באותה תקופה עבדתי בהייטק והשתכרתי משכורת יפה  מסרתי את התיק לעורך דין שייצג אותי בבית משפט.

כשבועיים לפני הדיון התקשרתי לפרקליט שנתן לי אולטימטום לשלם מיד ובמזומן  .

התעצבנתי ובמקום נסעתי אל העורך דיין וביטלתי את העסקה אתו.

מאוד התלבטתי כיצד לפעול   כנגד הנושים החוב שלי היה מעל 6 מיליון שקל כשהנושים העיקרים שלי היו בנקים.



 שלהבנתי נפחו את החוב בהצמדה רביית ושכר טירה לעורכי דין . וכיצד אני מתגונן וממשיך להתקיים ולפרנס את המשפחה

בקשתי עזרה מכוח עליון  והתובנות הגיעו לאט לאט

שלב ראשון הכר את היריב  קראתי בעיתון  שמאמן הכדורסל של מכבי תל אביב  נסע למוסקבה לראות את המשחק של הקבוצה היריבה לאליפות אירופה.

 אמרתי מה שנכון למאמן נכון לגבי.



נסעתי לבית המשפט בתל אביב ונכנסתי כצופה לראות את הדיונים של השופט  שעתיד לדון בענייני.


הבנתי שאת בית המשפט לא מעניין כיצד נוצר החוב  אלא מה היכולת שלי לשלם אותו במזומן  בזמן  הקצר ביותר . לבדוק מה ההכנסה שלי ומה המינימום שאני צריך בכדי להתקיים .

הנתבעים פרטו את הכנסות וההוצאות שלהם  והשופט קבע איזה הוצאה הכרחית ואיזה לא הכרחית .

הבנתי שאת הצדק אני לא אפגוש בבית המשפט אבל אני צריך להיות חכם .

חזרתי הביתה ובאחת הלילות מספר ימים לפני הדיון  הבנתי שבכדי לצאת מהמצב ולהמשיך לקיים את המשפחה אני צריך להיות שחקן .

המשחק שלי להיות הומלס   ומסכן  שלא מבין כלום  קמתי בבוקר לבשתי את הבגדים הכי בלויים שלי .

הודעתי בבית שאעדר מס ימים  ולא ידעתי להסביר מה  סמכתי על ההדרכה העליונה  שתנחה אותי  מה שנקרא נעשה ונשמע..

עליתי על אוטובוס הישר לרחוב אלנבי  תל אביב.



מצאתי קרטון והתיישבתי על הרצפה עם כל ההומלסים במרכז הרחוב..

פתאום  בחורה שאני מכיר מעבודתי עורכת דין במשרד שעבד עם ארדן  הושיטה לי מטבע 

נבהלתי והייתי נבוך למזלי היא לא הסתכלה עלי נתנה לי מטבע והמשיכה הלאה מבחינתה הייתי שקוף.

בלילה הצטרפתי  למדורה  של ההומלסים   בחוף  הדולפינריום מתחם נטוש שיש קורת גג ללון במקום.

מה שהיה מעניין שבקרב ההומלסים הייתה דאגה אחד לשני  למרות המצב הקשה שבו הם היו שרויים.

ביום הדיון אחרי שחיתי ברחוב שלושה ימים הגעתי לבית המשפט  מטונף ומסריח כשאני אוחז בשקית ניילון עם ההזמנה לדיון.

הגיע הדיון שלי נקראתי לדוכן הנשפטים  דברתי כשאני מגמגם ונשמע מבולבל  ומאוד נרגש ומפוחד.

נשאלתי ממה אני מתפרנס ( לא מבין מאיפה שלפתי את התשובה המוזרה)ועניתי יש לי מכסחת דשא ואני מנקה גינות עניתי בגאווה מסוימת   ושאני חי לבד ברחוב.

ברור לי שנתתי עדות שקר שאסורה על פי דין תורה אבל לא הייתה לי ברירה וממש התחננתי לבורא שיעזור לי לשמור את  פרנסת המשפחה .

בדיון עם יהודית  הוחלט שנתרום מההכנסות כל חודש מעשר לצדקה. לצערי לא הצלחנו להתמיד בצדקה לכפר על השקר שלי

עורך דין של בנק הפועלים התחיל לדבר ובקהל  נשמע רחש באולם  התנגד לדבריו . באולם היה עורך דין שבא לייצג לקוח  שביקש

במקום שאחתום  לו על ייפוי כוח   בכדי שילמד עלי סנגוריה כי אני מגמגם.

אחרי דיון קצר הכריז עלי השופט  כמוגבל בשכלי ומוגבל ביכולתי

וקבע לי תשלום חודשי של 200 שקלים .

יצאתי מהמשפט נרגש ובתודעה שאני ניצחתי את המערכת   לקח לי שנים להבין שההדרכה העליונה פשוט הנחתה אותי ושמרה על המשפחה  בזכות המשפחה קבלתי עזרה והנחייה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה